חיי האוקיינוס ​​יכולים לעזור למתן את שינויי האקלים: מחקר חדש

בעלי חיים חיים אוגרים פחמן. אם אתה לוקח דג מהים ואוכל אותו, מלאי הפחמן בדג הזה נעלם מהאוקיינוס. פחמן כחול אוקיאני מתייחס לדרכים הטבעיות שבהן חולייתנים ימיים (לא רק דגים) יכולים לעזור ללכוד ולסגור פחמן, מה שעלול להפחית את ההשפעות של שינויי האקלים.

באוקיינוס, פחמן זורם דרך מארג המזון. הוא מקובע לראשונה באמצעות פוטוסינתזה על ידי פיטופלנקטון על פני השטח. באמצעות צריכה, הפחמן מועבר ואז מאוחסן בגופם של חיים ימיים אוכלי צמחים כמו קריל. באמצעות טריפה, הפחמן מצטבר בבעלי חוליות ימיים גדולים יותר כמו סרדינים, כרישים ולווייתנים.

לווייתנים צוברים פחמן בגופם במהלך חייהם הארוכים, שחלקם נמשכים עד 200 שנה. כשהם מתים, הם שוקעים לקרקעית האוקיינוס, ולוקחים איתם את הפחמן. מחקר מראה שכל לוויתן גדול סוצר כ-33 טונות של פחמן דו חמצני בממוצע. עץ באותה תקופה תורם רק עד 3 אחוז מספיגת הפחמן של הלוויתן.

בעלי חוליות ימיים אחרים אוגרים כמויות קטנות יותר של פחמן לתקופות קצרות יותר. קיבולת האחסון הכוללת שלהם ידועה בשם "פחמן ביומסה". הגנה ושיפור מאגרי פחמן כחול אוקיינוסים בבעלי חיים ימיים עשויים להוביל ליתרונות שימור והפחתת שינויי אקלים.

לאחרונה נערך מחקר ניסיוני באיחוד האמירויות הערביות (איחוד האמירויות הערביות) כדי לסייע בהבנת הפחמן הכחול האוקיינוס ​​הפוטנציאלי בהתמודדות עם אתגר שינויי האקלים העולמי ובתמיכה בדיג בר-קיימא ובמדיניות ימית.

פרויקט הפיילוט של איחוד האמירויות הוזמן על ידי יוזמת הנתונים הסביבתיים העולמיים של אבו-דאבי (AGEDI), ונתמך במימון משותף של Blue Climate Solutions, פרויקט של קרן האוקיינוס, ותוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) באמצעות GRID-Arendal, המיישמת ומבצעת את פרויקט היער הכחול של מתקן הסביבה העולמי.

המחקר השתמש במערכי נתונים ושיטות קיימים כדי לכמת ולהעריך את יכולתם של דגים, לווינים, דוגונגים, צבי ים ועופות ים המאכלסים חלק מהסביבה הימית של איחוד האמירויות הערביות כדי לאגור ולחסן פחמן.

"הניתוח מייצג את ביקורת הפחמן הכחול האוקיינוס ​​והערכת המדיניות הראשונה בעולם ברמה הלאומית, ויאפשר לגופי מדיניות וניהול רלוונטיים באיחוד האמירויות להעריך אפשרויות ליישום פוטנציאלי של מדיניות הפחמן הכחול האוקיינוס ​​ברמה המקומית והלאומית", אומר אחמד עבדולמוטאלב בהרון, ממלא מקום המנהל של AGEDI. "עבודה זו היא הכרה חזקה בפוטנציאל לשימור וניהול בר-קיימא של החיים הימיים להיות מוכרים כפתרון חשוב מבוסס טבע לאתגר האקלים העולמי", הוא מוסיף.

פחמן ביומסה הוא אחד מהם תשעה מסלולי פחמן כחול אוקיינוסים מזוהים לפיה בעלי חוליות ימיים יכולים לתווך אגירה ותפיסת פחמן.

איחוד האמירויות הערביות ביקורת פחמן כחול אוקיינוס

אחת המטרות של המחקר באיחוד האמירויות הייתה להעריך מאגרי פחמן ביומסה של בעלי חוליות ימיים, תוך התמקדות באמירות אבו דאבי, שמרבית הנתונים הקיימים לגביה היו זמינים.

פוטנציאל אחסון פחמן ביומסה הוערך בשתי דרכים. ראשית, פוטנציאל אחסון פחמן של ביומסה אבודה נאמד על ידי ניתוח נתוני תפיסת דיג. שנית, הפוטנציאל הנוכחי של אחסון פחמן ביומסה (כלומר, מלאי פחמן עומד ביומסה) עבור יונקים ימיים, צבי ים ועופות ים נאמד על ידי ניתוח נתוני השפע. עקב מחסור בנתונים על שפע הדגים בזמן הניתוח, דגים לא נכללו בהערכות של מלאי פחמן ביומסה, אך יש לכלול נתונים אלה במחקרים עתידיים.

המחקר העריך שבמהלך 2018 אבדו 532 טונות של פוטנציאל אחסון פחמן ביומסה עקב תפיסת דיג. זה כמעט שווה ערך לאומדן הנוכחי של 520 טונות של מלאי פחמן ביומסה עומד של יונקים ימיים, צבי ים ועופות ים באמירות אבו דאבי.

מלאי פחמן ביומסה זה מורכב מדונגונים (51%), צבי ים (24%), דולפינים (19%) ועופות ים (6%). מתוך 66 המינים שנותחו (53 מיני דיג, שלושה מיני יונקים ימיים, שני מיני צבי ים ושמונה מיני עופות ים) במחקר זה, לשמונה (12%) יש מצב שימור פגיע ומעלה.

"פחמן ביו-מסה - ופחמן כחול אוקיאני בכלל - הוא רק אחד משירותי מערכת אקולוגית רבים שמסופקים על ידי מינים אלה, ולכן אין לראות בהם בבודד או כתחליף לאסטרטגיות שימור אחרות", אומרת היידי פירסון, מומחית ליונקים ימיים של אוניברסיטת אלסקה דרום מזרח והמחבר הראשי של מחקר הפחמן ביומסה. 

"הגנה ושיפור של מאגרי פחמן ביומסה של בעלי חוליות ימיים יכולים להיות אחת מני אסטרטגיות רבות לתכנון שימור והפחתת שינויי האקלים באיחוד האמירויות", היא מוסיפה.

"התוצאות מאשרות את הערך האקולוגי הגדול של לווייתנים וחיים ימיים אחרים כדי לסייע בהפחתת האקלים", אומר מארק ספאלדינג, נשיא The Ocean Foundation. "זה קריטי שהקהילה העולמית תשקול את הראיות האלה כחלק מהמאמצים המתמשכים שלה לנהל ולשחזר את החיים הימיים ולטפל בשינויי האקלים העולמיים", הוא מוסיף.

הערכת מדיניות פחמן כחול אוקיינוס

מטרה נוספת של הפרויקט הייתה לחקור את הכדאיות של פחמן כחול אוקיינוס ​​ככלי מדיניות לתמיכה בניהול בר-קיימא של משאבים ימיים ולהילחם בשינויי האקלים.

המחקר סקר גם 28 מחזיקי עניין סביבתיים בחופים וימיים כדי להעריך ידע, עמדות ותפיסות של מושג הפחמן הכחול האוקיינוס ​​והרלוונטיות שלו למדיניות. הערכת המדיניות מצאה כי ליישום מדיניות הפחמן הכחול האוקיינוס ​​יש רלוונטיות מדיניות משמעותית לתחומים של שינויי אקלים, שימור המגוון הביולוגי וניהול דיג בהקשרים לאומיים, אזוריים ובינלאומיים.

"הרוב המכריע של משתתפי הסקר הסכימו שיש להגביר את ההכרה הבינלאומית בערכו של הפחמן הכחול האוקיינוס ​​וכי יש לשלבו באסטרטגיות לשימור והפחתת שינויי האקלים", אומר סטיבן לוץ, מומחה לפחמן כחול ב-GRID-Arendal ומוביל מחבר הערכת המדיניות. "למרות ההכרח להפחית את פליטת הפחמן, מחקר זה מאשר ששימור ימי כאסטרטגיה להפחתת האקלים הוא בר-קיימא, יתקבל כנראה היטב ויש לו פוטנציאל גדול", הוא מוסיף.

"ממצאים אלה הם הראשונים בעולם מסוגם ותורמים במידה ניכרת לשיחות על שימור וניהול האוקיינוסים בהקשר של הפחתה בשינויי האקלים", אומרת איזבל ונדרבק, מומחית למערכות אקולוגיות ימיות בתוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP).

"פחמן כחול אוקיינוס ​​יכול להיות מרכיב אחד של חבילת נתונים המשמשים בפיתוח אסטרטגיות להפחתת שינויי אקלים, דיג בר קיימא, מדיניות שימור ותכנון מרחבי ימי. מחקר זה מגשר באופן משמעותי על הפער בין שימור ימי ומדיניות שינויי אקלים והוא עשוי להיות רלוונטי מאוד לפעולות באוקיינוסים הצפויות לדון בוועידת שינויי האקלים של האו"ם השנה בנובמבר", היא מוסיפה.

השמיים העשור של האו"ם למדעי האוקיינוס ​​לפיתוח בר קיימא (2021-2030) שהוכרז בדצמבר 2017, יספק מסגרת משותפת כדי להבטיח שמדע האוקיינוסים יוכל לתמוך באופן מלא בפעולות של מדינות לניהול בר-קיימא של האוקיינוסים, ובמיוחד להשיג את סדר היום לפיתוח בר קיימא לשנת 2030.

למידע נוסף, אנא צור קשר עם סטיבן לוץ (GRID-Arendal): [מוגן בדוא"ל] או גבריאל גרימסדיץ' (UNEP): [מוגן בדוא"ל] או איזבל ונדרבק (UNEP): [מוגן בדוא"ל]