כדור הארץ עולה למרחוק בניגוד מוחלט לירח. דוב קוטב תקוע על חלקת קרח צפה. שקנאי טבול בשמן.

מה משותף לכל התמונות הללו? כל אחד מהם שימש פנים לתנועות סביבתיות.

האתגר הגדול ביותר של שימור ימי? חוסר גישה והבנה של מה שקורה מתחת למים. צילום יכול להזכיר לנו את הסיבה שכולנו חייבים לעבוד כדי לשמר את מה שיפה.

Octo PSD# copy.jpg
תמנון נסחף באי סן מיגל. (ג) ריצ'רד סאלאס

ב-The Ocean Foundation, אנו מבינים את הכוח של דימויים. הקים אותנו וולקוט הנרי, צלם של נשיונל ג'יאוגרפיק. הנרי יצר את Marine Photobank בשנת 2001, אתר אינטרנט המספק תמונות באיכות גבוהה של השפעות האדם על הסביבה הימית. הרעיון הגיע משנים של ראיית תמונות בשימוש בפרסומים ללא כוונת רווח, חסרי היכולת לעורר השראה לשימור.

צלמים מוכשרים הם קריטיים לספר את הסיפור של מה שמתרחש מתחת לפני השטח ולמה אנחנו צריכים להגן עליו.

היה לי העונג המובהק לשבת עם חבר, תורם וצלם תת-ימי, ריצ'רד סאלאס, בשבוע האחרון בסנטה ברברה.

סאלאס התחיל את קריירת הצילום שלו לאחר שמורה בתיכון משך אותו הצידה ואמר לו להתעסק. משהו לחץ, והוא הפסיק "לבזבז זמן" והמשיך את התשוקה שלו לצילום.

רק בקולג' הוא התחיל ללכת מתחת למים, והוא התאהב בעולם שמתחת לפני השטח.

לאחר הקולג', הוא עסק בצילום מסחרי במשך יותר מ-30 שנה. חייו התהפכו כאשר אשתו המקסימה רבקה (שאתה גם היה לי העונג להיפגש) אובחנה כחולה בסרטן בשנת 2004. בהדרכתה הוא צלל בחזרה אל התשוקה האבודה שלו - צילום מתחת למים.

D2C9E711-F9D1-4D01-AE05-9F244A8B49BB.JPG
ריצ'רד סאלאס ואשתו רבקה, שעזרו לו לחזור למים.

סאלאס פרסם כעת טרילוגיית ספרים מתחת למים, מלאה בתמונות עוצרות נשימה של העולם שלנו החבוי ממש מתחת לפני השטח. בעזרת השימוש המופתי שלו באור, הוא לוכד את אישיותם של יצורים שנראים לנו כל כך זרים. הוא משתמש ביעילות בצילום שלו כדי לחבר בני אדם ליצורים אלה, ולעורר תחושת כבוד ואחריות לרווחתם.

סאלאס תורם בנדיבות 50% מרווחי הספרים ל-The Ocean Foundation. קנה את הספרים שלו כאן.

-------------

הדבר האהוב לצלם?

היצור האהוב עלי ביותר לצלם הוא אריה הים סטלר. הם כלבים במשקל 700 קילו שלעולם לא עוזבים אותך לבד. הסקרנות והשובבות שלהם היא שמחה ואתגר ללכוד תוך כדי שהם נדחפים ונתפסים כל הזמן. אני אוהב את הבעות הפנים שלהם ועיניים סקרניות ענקיות.

אריה ים סטלר 1 copy.jpg
אריה ים כוכבי שובב בודק את המצלמה. (ג) ריצ'רד סאלאס 

מה היצור הכי יפה שצילמת?

קרני מנטה הן כמה מהחיות הכי חינניות שהיה לי אי פעם הכבוד לחלוק איתם את האוקיינוס. חלקם בקוטר 18 רגל ו-3600 פאונד. הם גולשים בקלות של מרתה גרהם רוקדת על פני השמים המימיים. לפעמים נעצר כדי להביט בעיניי וזה הופך לחוויה רוחנית, שיחה ויזואלית ממין אחד למשנהו.

יש חיה שעדיין לא ראיתם שאתם מקווים לצלם במצלמה?

עדיין לא הייתי עם לוויתן גיבנת ומצפה ליום הזה בציפייה ובהתרגשות רבה. שמעתי את השירים שלהם והרגשתי אותם רוטטים בגוף שלי, וזו הייתה שמחה צרופה עבורי. להיות במים עם אחד מהענקים היפים האלה ולהגיע לצלם אותם זה חלום לכל החיים.

מה לדעתך עושה תמונה טובה?

כל תמונה שמעוררת רגש מהצופה היא טובה.

6n_Spanish Shawl PSD# copy.jpg
ענף עירום של צעיף ספרדי, שמו בא מסגנון השחייה שלו, שהזכיר למדענים את הצעיפים המצויצים שלבשו רקדני פלמנקו. (ג) ריצ'רד סאלאס 


אם היית יכול להיות כל חיה באוקיינוס ​​באיזה היית בוחר?

אני חושב שלווייתן אורקה יהיה המרגש ביותר. הם מאוד משפחתיים והם אדוני הים. הם גם מאוד אינטליגנטים. זה יהיה כיף כולם לחיות בתרמיל ולשחות באוקיינוסים של העולם עם המשפחה והחברים שלי.

האם אתה רואה משהו ספציפי באוקיינוס ​​שמפריע לך?

זבל תמיד מכניס אותי לסחרור נפשי, ובעלי חיים שהאשפה שלנו תקועה סביב הצוואר, הרגליים או הסנפירים שלהם. לראות אתרי צלילה בהם צללתי בעבר בשנות ה-70, עכשיו נראה כל כך חסר חיים. המראה של כרישים מתים וחיות אחרות שנתפסו ברשתות דיג שנזרקו.

מבוא תמונה משופצת PSD# copy.jpg
סרטן ביישן מצלמה מסתתר מאחורי פיסת אצות. (ג) ריצ'רד סאלאס 

יש מצבים מסוכנים? יש מצחיקים?

המצב המסוכן היחיד שהייתי בו היה מוצא את עצמי בגובה 90 רגל מתחת לפני השטח מכוון את הציוד שלי ופתאום נפגע עם משקל הגוף המלא של צולל אחר כשהוא שוקע מהר מדי. שנינו היינו בסדר ברגע שהפסקתי את הירידה שלו. הניסיון שלי היה שבעלי החיים המסוכנים ביותר מתחת למים הם בני אדם.

הסיטואציה הכי מצחיקה היא לראות את הבן שלי מוריד את הסנפירים ו"מתרוצץ" על קרקעית הים החולית בהילוך איטי. הוא נראה כאילו הוא מקפץ על הירח, ולראות את הקלות המשעשעת שלו ואת השמחה הטהורה בלהיות מתחת למים תמיד מצחיקה אותי.

מהם האתגרים שעומדים בפניכם מתחת למים לעומת צילום ביבשה?

אני לא יכול לנשום שם למטה בלי להביא אספקת אוויר משלי, אז יש לי רק פרק זמן מסוים להיות שם למטה וזה תמיד נראה קצר מדי. האור נופל מהר יותר מתחת למים, אז אני צריך להביא יותר ממנו. מי מלח ואלקטרוניקה למצלמה בהחלט לא מתערבבים. להתחמם במים של 41 מעלות זה תמיד אתגר, אני לא יכול פשוט ללכת ללבוש סווטשירט. המקומות שאני אוהב לצלול הם עשירים בחומרים מזינים וכל כך מלאי חיים, אבל החיסרון הוא ראות מוגבלת, שהיא אתגר מתמיד.

Whale Shark dale copy.jpg
צוללן שוחה ליד כריש לוויתן. (ג) ריצ'רד סאלאס