חרדת אקלים: אי הוודאות החדשה הרודפת את הדור הבא שלנו

חֲרָדָה. זה חלק נורמלי מהחיים וממלא תפקיד חשוב מאוד בהגנה על בני אדם מפני סכנה ומניעת סיכונים. ה אגודת הפסיכולוגים האמריקאי (APA) מגדיר חרדה כ"רגש המאופיין בתחושות של מתח, מחשבות מודאגות ושינויים גופניים כמו לחץ דם מוגבר." אם מפרקים את ההגדרה הזו, אפשר לראות שיש לה שני חלקים: נפשי ופיזי.

אם מעולם לא חווית חרדה קשה, הרשה לי להדגים זאת עבורך.

1. זה מתחיל בדאגה. בהקשר זה: "מפלס הים עולה עקב שינויי אקלים".
2. הדאגה הזו מובילה לחשיבה קטסטרופלית ולמחשבות חודרניות: "מקומות כמו דרום פלורידה, מנהטן התחתונה ומדינות אי מסוימות ייעלמו, מה שיוביל להגירה המונית, אובדן משאבי טבע, אובדן המגוון הביולוגי, אירועי מזג אוויר קיצוניים, מוות בקנה מידה שאנו" מעולם לא ראיתי בעבר, ובסופו של דבר, את ההרס של הפלנטה."
3. לחץ הדם שלך עולה, הדופק מואץ ואתה מתחיל להזיע. המחשבות מובילות למקום אישי מפחיד עוד יותר: "לעולם לא כדאי לי להביא ילדים כי לא יהיה עולם ששווה לחיות בו עד שהם מבוגרים. תמיד רציתי ילדים, אז עכשיו אני בדיכאון".

בשנת 2006, אל גור הוציא את סרטו "אמת מטרידה" שהגיע לקהל גדול מאוד. עם זאת, במקום שהאמת הזו תהיה פשוט לא נוחה, היא כעת בלתי נמנעת בשנת 2022. צעירים רבים חווים את החרדה שמגיעה עם חוסר הוודאות מתי בדיוק יצלול כדור הארץ לשלמות של שינויי האקלים.

חרדת האקלים היא אמיתית - בעיקר לדורות הצעירים

מאמר הניו יורק טיימס מאת אלן בארי, "שינויי אקלים נכנסים לחדר הטיפולים," לא רק מספק סקירה חיה של מאבקים בודדים; הוא גם מספק קישורים לשני מחקרים מעניינים מאוד המדגישים את העומס שיש לאקלים המשתנה על אוכלוסיות צעירות יותר.

מחקר אחד שפורסם על ידי The Lancet הוא א סקר מקיף שכותרתו "חרדת אקלים בילדים וצעירים ואמונותיהם לגבי תגובות הממשלה לשינויי אקלים: סקר גלובלי" מאת Caroline Hickman, Msc et al. כאשר בודקים את קטע הדיון במחקר זה, שלוש נקודות בולטות:

1. חרדת אקלים היא לא רק דאגות. חרדה זו יכולה להתבטא בפחד, חוסר אונים, אשמה, כעס ורגשות אחרים הקשורים או תורמים לתחושה כוללת של חוסר תקווה וחרדה.
2. תחושות אלו משפיעות על האופן שבו אנשים מתפקדים בחייהם.
3. לממשלות ולרגולטורים יש כוח רב להשפיע על חרדת האקלים, על ידי נקיטת פעולה יזומה (שתרגיע את החרדה הזו) או התעלמות מהבעיה (מה שמחריף את הבעיה). 

התקציר של מחקר אחר שכותרתו, "ההשפעות הפסיכולוגיות של שינויי האקלים העולמיים," מאת תומס דוהרטי וסוזן קלייטון מחלק את סוגי החרדה הנגרמת משינויי אקלים לשלוש קטגוריות: ישיר, עקיף ופסיכו-סוציאלי.

המחברים מתארים עקיף השפעות כמו אלו המבוססות על אי ודאות, מרכיב מרכזי של חרדה, יחד עם מה שאנשים צופים בשינויי האקלים. פסיכוסוציאלי ההשפעות נפוצות יותר מבחינת ההשפעה ארוכת הטווח של שינויי האקלים על קהילות. ואילו ישיר השפעות מוסברות ככאלה שיש להן השפעות מיידיות על חייהם של אנשים. ה תקציר ללמוד ממשיך ומציע שיטות התערבות שונות עבור כל סוג של חרדה.

מבלי להתעמק אפילו בפרטים של כל מחקר, אפשר להבחין שחרדת אקלים אינה חד ממדית. ובדומה לבעיה האקולוגית שמעוררת אותה, לחרדת האקלים ייקח זמן ונקודת מבט להסתגל אליה. אכן, אין קיצור דרך להתמודדות עם מרכיב הסיכון הכרוך בחרדת אקלים. אין תשובה לאי הוודאות מתי תתרחשנה השפעות של שינויי אקלים.

מכללות ופסיכולוגים מבינים שחרדת אקלים היא בעיה

חרדת אקלים היא מרכיב הולך וגדל של חרדה באופן כללי. כפי ש וושינגטון פוסט מדווחים, מכללות מציעות טיפול יצירתי לסטודנטים עם חששות גוברים הקשורים לאקלים. מעניין שחלק מהמכללות מיישמות את מה שהם מכנים "בתי קפה לאקלים." אלה לא מיועדים במיוחד לאלה המחפשים למצוא פתרון במאבקם, אלא הם מקום מפגש בו ניתן לבטא את רגשותיו במרחב פתוח ובלתי פורמלי.

הימנעות מפתרונות במהלך שיחות קפה אקלים אלו היא גישה מעניינת בהתחשב בעקרונות הפסיכולוגיים עצמם ובתוצאות המחקרים שהוזכרו לעיל. פסיכולוגיה שמתייחסת לחרדה נועדה לעזור למטופלים לשבת עם תחושות לא נוחות של חוסר ודאות ובכל זאת להמשיך. בתי הקפה האקלים הם אחת הדרכים להתמודד עם חוסר הוודאות של הפלנטה שלנו מבלי להסתובב פתרונות בראש עד שמסתחרר.

יש לציין שתחום פסיכולוגיית האקלים הולך וגדל. ה הברית לפסיכולוגיה אקלימית בצפון אמריקה עושה את הקשר בין פסיכולוגיה בכלל לפסיכולוגיה אקלימית. בעבר, אפילו רק לפני 40 שנה, ילדים היו מודעים רק באופן משיק לאקלים המשתנה. כן, יום כדור הארץ היה אירוע שנתי. עם זאת, עבור ילד ממוצע, לפסטיבל מעורפל לא הייתה אותה משמעות כמו התזכורת הקבועה (בחדשות, בשיעורי מדעים וכו') על האקלים המשתנה. מהר קדימה לשנת 2022. ילדים חשופים ומודעים יותר להתחממות כדור הארץ, עליית פני הים באוקיינוס, ואובדן סביר של מינים כמו דובי קוטב. מודעות זו גורמת, באופן מובן, מידה של דאגה ושיקוף.

מהו עתידו של האוקיינוס?

כמעט לכולם יש זיכרון כלשהו מהאוקיינוס ​​- בתקווה זיכרון חיובי. אבל, עם הטכנולוגיה היום, אפשר לדמיין את האוקיינוס ​​של העתיד. למינהל הלאומי לאוקיאנוגרפיה ואטמוספירה (NOAA) יש כלי שנקרא עליית מפלס הים - מציג מפות מה שמאפשר לדמיין אזורים המושפעים מעליית פני הים. NOAA, יחד עם כמה סוכנויות אחרות, גם פרסמו את זה דוח טכני של עליית מפלס הים לשנת 2022, המספק תחזיות מעודכנות שיוצאות לשנת 2150. לדורות הצעירים יש כעת הזדמנות, באמצעות כלים כמו מציג המפה של Sea Level Rise, לראות ערים כמו מיאמי, פלורידה נעלמות לנגד עיניהם.

צעירים רבים עלולים להיות מודאגים כאשר הם שוקלים מה עליית פני הים תעשה לבני משפחה ואחרים המתגוררים בגובה נמוך יותר. ערים שפעם פנטזו לבקר בהן עלולות להיעלם. מינים שהייתה להם ההזדמנות ללמוד עליהם, או אפילו לראות ממקור ראשון, ייכחדו מכיוון שבעלי החיים לא יכולים לחיות בטווח הטמפרטורות של האקלים המתפתח, או שמקורות המזון שלהם נעלמים בגלל זה. הדורות הצעירים עשויים לחוש נוסטלגיה מסוימת לגבי ילדותם. הם לא מודאגים רק מהדורות הבאים; הם מודאגים מהאובדן שיתרחש בחייהם שלהם. 

ואכן, האקלים המשתנה משפיע על היבטים רבים של האוקיינוס ​​כולל:

• נדידת מינים
• מגוון ביולוגי
• שוניות אלמוגים
• יחד עם הרבה יותר שנחקר ב עמוד המחקר של קרן האוקיינוס ​​על אוקיינוס ​​ושינויי אקלים.

המאמץ הקשור של קרן אושן הוא יוזמת חוסן כחול. יוזמת החוסן הכחולה מתחייבת לשיקום, שימור ומימון של תשתיות חופיות טבעיות על ידי ציוד לבעלי עניין מרכזיים בכלים, מומחיות טכנית ומסגרות מדיניות להשגת הפחתת סיכוני אקלים בקנה מידה גדול. יוזמות כמו זו עשויות לספק לדורות הצעירים תקווה שהם לא לבד בשאיפה לפתור בעיות. במיוחד כשהם מרגישים מתוסכלים מהפעולה או חוסר המעש של ארצם.

איפה זה משאיר את הדורות הבאים?

חרדת אקלים היא סוג ייחודי של חרדה ויש להתייחס אליה ככזו. מצד אחד, חרדת האקלים מבוססת על מחשבה רציונלית. כדור הארץ משתנה. מפלס הים עולה. וזה יכול להרגיש כאילו יש מעט שכל אדם בודד יכול לעשות כדי לעצור את השינוי הזה. אם חרדת האקלים הופכת למשתקת, אז לא האדם הצעיר שחולה בהתקף הפאניקה, ולא כדור הארץ עצמו, "מנצח". חשוב שכל הדורות ותחום הפסיכולוגיה יכירו בחרדת אקלים כדאגה לגיטימית לבריאות הנפש.

חרדת האקלים אכן רודפת את הדורות הצעירים שלנו. הדרך שבה אנו בוחרים לטפל בה תהיה המפתח בהנעת הדורות הבאים לחיות חיים בהווה, מבלי לוותר על עתיד הפלנטה שלהם.