Keynote
יום רביעי, 9 אוקטובר 2019


סנאטורים נכבדים ואורחים נכבדים.
שמי מארק ספאלדינג, ואני הנשיא של קרן האוקיינוס, ושל AC Fundación Mexicana para el Océano

זו השנה ה-30 שלי לעבודה על שימור משאבי החוף והאוקיינוס ​​במקסיקו.

תודה על קבלת הפנים שלנו בסנאט של הרפובליקה

קרן אושן היא קרן הקהילה הבינלאומית היחידה לאוקיינוס, עם המשימה לתמוך, לחזק ולקדם את אותם ארגונים המוקדשים להיפוך מגמת ההרס של סביבות אוקיינוסים ברחבי העולם. 

הפרויקטים והיוזמות של קרן אושן ב-40 מדינות ב-7 יבשות פועלות לצייד קהילות התלויות בבריאות האוקיינוס ​​במשאבים וידע לצורך ייעוץ מדיניות ולהגברת יכולת הפחתה, ניטור והסתגלות.

הפורום הזה

היום בפורום הזה אנחנו הולכים לדבר על

  • תפקידם של אזורים מוגנים ימיים
  • החמצת האוקיאנוס
  • הלבנה ומחלות של שוניות
  • זיהום אוקיינוס ​​מפלסטיק
  • וגם, הצפה של חופים תיירותיים על ידי פריחת ענק של סרגאסום

עם זאת, אנו יכולים לסכם מה לא בסדר בשני משפטים:

  • אנחנו מוציאים יותר מדי דברים טובים מהאוקיינוס.
  • הכנסנו יותר מדי דברים רעים לים.

אנחנו חייבים להפסיק לעשות את שניהם. ועלינו לשקם את האוקיינוס ​​שלנו לאחר הנזק שכבר נגרם.

החזר את השפע

  • שפע צריך להיות המטרה הקולקטיבית שלנו; וזה אומר רכס חיובי לפעילויות שונית וממשל
  • הממשל צריך לצפות את השינוי הפוטנציאלי של מה שיש בשפע וליצור את המים מסבירי הפנים לשפע - כלומר מנגרובים בריאים, כרי עשב ים וביצות; כמו גם נתיבי מים נקיים ונטולי אשפה, בדיוק כפי שהחוקה המקסיקנית והחוק הכללי של שיווי משקל אקולוגי חוזים.
  • שחזר את השפע והביומסה, ופעל לגידולו כדי לעמוד בקצב הגידול באוכלוסייה (עבוד על האטה או היפוך גם של זה).
  • יש לשפע לתמוך בכלכלה.  
  • זו לא בחירה לגבי הגנות שימור מול הכלכלה.
  • שימור זה טוב, וזה עובד. עבודות הגנה ושימור. אבל זה רק מנסה להגן על המקום שבו אנחנו נמצאים מול דרישות שהולכות לגדול, ומול תנאים שמשתנים במהירות.  
  • המטרה שלנו צריכה להיות שפע לביטחון תזונתי ולמערכות בריאות.
  • לפיכך, עלינו להקדים את גידול האוכלוסייה (כולל תיירות בלתי מוגבלת) ואת הדרישות המתאימות שלה מכל המשאבים.
  • לכן, הקריאה שלנו צריכה לשנות מ"לשמור" ל"להחזיר שפע" ואנו מאמינים שזה יכול וצריך לעסוק בכל בעלי העניין שרוצים לעבוד למען עתיד בריא ורווחי.

התמודדות עם הזדמנויות בכלכלה הכחולה

שימוש בר-קיימא באוקיינוס ​​יכול לספק למקסיקו מזון והזדמנויות כלכליות בדיג, שיקום, תיירות ונופש, יחד עם תחבורה ומסחר, בין היתר.
  
הכלכלה הכחולה היא תת-הקבוצה של כל כלכלת האוקיינוס ​​שהיא בת קיימא.

קרן אושן לומדת ועובדת באופן פעיל על הכלכלה הכחולה המתפתחת כבר למעלה מעשור, ועובדת עם מגוון רחב של שותפים כולל 

  • ארגונים לא ממשלתיים בשטח
  • מדענים שחוקרים נושא זה
  • עורכי דין המגדירים את תנאיו
  • מוסדות פיננסיים ופילנתרופיים שעוזרים להביא את המודלים הכלכליים ואת המימון לידי ביטוי, כגון Rockefeller Capital Management 
  • ועל ידי עבודה ישירה עם משרדים, סוכנויות ומחלקות מקומיות של משאבי טבע וסביבה. 

בנוסף, TOF השיקה יוזמה פרוגרמטית משלה בשם Blue Resilience Initiative, המקיפה

  • אסטרטגיות השקעה
  • מודלים של קיזוז פחמן
  • דוחות ומחקרים על תיירות אקולוגית ופיתוח בר קיימא
  • כמו גם ביצוע פרויקטים להפחתת האקלים המתמקדים בשיקום מערכות אקולוגיות טבעיות, לרבות: כרי דשא, יערות מנגרובים, שוניות אלמוגים, דיונות חול, שוניות צדפות ושפכי ביצות מלח.

יחד נוכל לזהות את המגזרים המובילים שבהם השקעה חכמה יכולה להבטיח שהתשתית הטבעית והחוסן של מקסיקו יהיו בטוחים כדי להבטיח אוויר ומים נקיים, חוסן אקלים וקהילתי, מזון בריא, גישה לטבע והתקדמות לקראת החזרת השפע שילדינו ונכדינו. צוֹרֶך.

חופי העולם והאוקיינוס ​​הם חלק חשוב ועדין מההון הטבעי שלנו, אבל המודל העסקי כרגיל של הכלכלה הנוכחית "קח הכל עכשיו, תשכח מהעתיד" מאיים לא רק על מערכות אקולוגיות ימיות וקהילות חוף, אלא גם בכל קהילה במקסיקו.

פיתוח הכלכלה הכחולה מעודד שמירה ושיקום של כל "המשאבים הכחולים" (כולל המים הפנימיים של נהרות, אגמים ונחלים). הכלכלה הכחולה מאזנת בין הצורך בהטבות פיתוח חברתי וכלכלי עם דגש חזק על ראייה ארוכת טווח.

זה גם תומך ביעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם שעליהם חתומה מקסיקו, ואשר לוקחים בחשבון כיצד הדורות הבאים יושפעו מניהול המשאבים של היום. 

המטרה היא למצוא איזון בין צמיחה כלכלית לקיימות. 
המודל הכלכלי הכחול הזה פועל לשיפור רווחת האדם והשוויון החברתי, תוך הפחתת סיכונים סביבתיים ומחסור אקולוגי. 
תפיסת הכלכלה הכחולה מתגלה כעדשה שדרכה ניתן לראות ולפתח אג'נדות מדיניות המשפרות בו-זמנית את בריאות האוקיינוס ​​ואת הצמיחה הכלכלית, באופן התואם עקרונות של שוויון חברתי והכלה. 
ככל שתפיסת הכלכלה הכחולה תופסת תאוצה, החופים והאוקיינוס ​​(ונתיבי המים המחברים את כל מקסיקו אליהם) יכולים להיתפס כמקור חדש להתפתחות כלכלית חיובית. 
שאלת המפתח היא: כיצד אנו מפתחים באופן מועיל ומשתמשים בר-קיימא במשאבי האוקיינוס ​​והחוף? 
חלק מהתשובה הוא זה

  • פרויקטים של שיקום פחמן כחול מחיים, מרחיבים או מגבירים את בריאותם של כרי דשא ים, שפכי ביצות מלח ויערות מנגרובים.  
  • וכל הפרויקטים של שיקום פחמן כחול וניהול מים (במיוחד כשהם קשורים ל-MPA יעילים) יכולים לסייע בהפחתת החמצת האוקיינוסים - האיום הגדול ביותר.  
  • ניטור של החמצת האוקיינוסים יגיד לנו היכן הפחתת שינויי אקלים כזו היא בראש סדר העדיפויות. זה גם יגיד לנו היכן לעשות התאמה לגידול רכיכות וכו'.  
  • כל זה יגדיל את הביומסה ובכך ישחזר את השפע וההצלחה של מינים שנתפסו בטבע ובגידולים חקלאיים - שמגיעים לביטחון תזונתי, לכלכלת פירות ים ולהקלה על העוני.  
  • באופן דומה, פרויקטים אלו יסייעו לכלכלת התיירות.
  • וכמובן, הפרויקטים עצמם ייצרו עבודות שיקום וניטור.  
  • כל זה מסתכם בתמיכה בכלכלה הכחולה וכלכלה כחולה אמיתית שתומכת בקהילות.

אז מה התפקיד של הסנאט הזה?

מקומות באוקיינוס ​​שייכים לכולם ומוחזקים בידי הממשלות שלנו כאמון הציבור, כך שמרחבים משותפים ומשאבים משותפים מוגנים לכולם, ולמען הדורות הבאים. 

אנו עורכי הדין מתייחסים לזה כ"דוקטרינת אמון הציבור".

כיצד אנו מוודאים שמקסיקו מגינה על בתי גידול ותהליכים אקולוגיים, גם כאשר תהליכים אלה ומערכות תומכות חיים אינן מובנות במלואן?
 
כשאנחנו יודעים שהשיבוש שלנו באקלים הולך לשנות מערכות אקולוגיות ולשבש תהליכים, אבל בלי רמות גבוהות של ודאות לגבי איך, איך נגן על תהליכים אקולוגיים?

כיצד אנו מבטיחים שיש מספיק יכולת מדינה, רצון פוליטי, טכנולוגיות מעקב ומשאבים פיננסיים זמינים לאכיפת הגבלות MPA? כיצד נבטיח מעקב מספיק כדי לאפשר לנו לעיין מחדש בתוכניות הניהול?

כדי להצטרף לשאלות הברורות הללו, עלינו לשאול גם:
האם יש לנו בראש את הדוקטרינה המשפטית הזו של אמון הציבור? האם אנחנו חושבים על כל האנשים? זוכרים שהמקומות האלה הם מורשת משותפת לכל האנושות? האם אנחנו חושבים על הדורות הבאים? האם אנחנו חושבים אם הימים והאוקיינוס ​​של מקסיקו מחולקים בצורה הוגנת?

כל זה אינו רכוש פרטי, וגם לא צריך להיות. אנחנו לא יכולים לצפות את כל הצרכים העתידיים, אבל אנחנו יכולים לדעת שהאחוזה הקולקטיבית שלנו תהיה בעלת ערך רב יותר אם לא ננצל אותה בתאוות בצע קצרת רואי. יש לנו אלופים/שותפים בסנאט הזה שיהיו אחראים למרחבים האלה מטעם הדורות הנוכחיים והעתידים. אז בבקשה תסתכל על חקיקה ש: 

  • מטפח הסתגלות והפחתה של החמצת האוקיינוסים ושל הפרעה אנושית באקלים
  • מונע מפלסטיק (וזיהום אחר) להיכנס לים
  • משקם מערכות טבעיות המספקות עמידות בפני סערות
  • מונע מקורות יבשתיים של עודפי חומרים מזינים המזינים את הצמיחה של סרגאסום
  • יוצר ומגן על אזורים מוגנים ימיים כחלק משחזור השפע
  • מודרניזציה של מדיניות הדיג המסחרית והפנאי
  • מעדכן מדיניות הקשורה למוכנות ותגובה לדליפת נפט
  • מפתחת מדיניות לאיתור אנרגיה מתחדשת מבוססת אוקיינוס
  • מגביר את ההבנה המדעית של מערכות אקולוגיות של האוקיינוס ​​והחוף והשינויים שעומדים בפניהם
  • AND תומך בצמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה, עכשיו, ולמען הדורות הבאים.

הגיע הזמן לבסס מחדש את אמון הציבור. כל אחת מהממשלות שלנו וכל הממשלות חייבות להיות מממשות את חובות האמון כדי להגן על משאבי הטבע עבורנו, עבור הקהילות שלנו ועבור הדורות הבאים.
תודה רבה לך.


ההרצאה המרכזית הזו ניתנה למשתתפי הפורום על אוקיינוס, ימים והזדמנויות לפיתוח בר קיימא במקסיקו ב-9 באוקטובר 2019.

Spalding_0.jpg