קיימות אוקיינוס וניהול משאבים גלובלי

גלוֹבָּלִיבמרץ 06, 2015

מארק ג'יי ספלדינג, נשיא The Ocean Foundation

בחודש שעבר נסעתי לעיר הנמל קיל, שהיא בירת מדינת שלזוויג-הולשטיין בגרמניה. הייתי שם כדי להשתתף ב סימפוזיון מדעי הקיימות באוקיינוס. כחלק ממפגשי המליאה של הבוקר הראשון, תפקידי היה לדבר על "אוקיינוסים באנתרופוקן - מהתמוטטותן של שוניות האלמוגים ועד לעליית משקעי פלסטיק". ההכנה לסימפוזיון הזה אפשרה לי לחשוב שוב על היחסים האנושיים עם האוקיינוס, ולשאוף לסכם מה אנחנו עושים ומה אנחנו צריכים לעשות.

Whale Shark dale.jpg

אנחנו צריכים לשנות את האופן שבו אנחנו מתייחסים לים. אם נפסיק לפגוע באוקיינוס, הוא יתאושש עם הזמן ללא כל עזרה מאיתנו. אנחנו יודעים שאנחנו מוציאים יותר מדי דברים טובים מהאוקיינוס, ומכניסים יותר מדי דברים רעים. ויותר ויותר, אנחנו עושים זאת מהר יותר ממה שהאוקיינוס יכול לאכלס מחדש את הדברים הטובים ולהתאושש מהרע. מאז מלחמת העולם השנייה, נפח הדברים הרעים גדל בהתמדה. גרוע מכך, יותר ויותר מזה הוא לא רק רעיל, אלא גם לא מתכלה (בוודאי בכל מסגרת זמן סבירה). זרמי פלסטיק מגוונים, למשל, עושים את דרכם אל אוקיינוסים ושפכים, מתאספים בחמשת הגלגלים ומתפרקים לחלקים זעירים עם הזמן. החלקים האלה מוצאים את דרכם לשרשרת המזון עבור בעלי חיים ובני אדם כאחד. אפילו אלמוגים נמצאו אוכלים את פיסות הפלסטיק הזעירות האלה - סופגים את הרעלים, החיידקים והנגיפים שהם אספו וחוסמיםספיגת המלך של חומרים מזינים אמיתיים. זהו סוג הפגיעה שיש למנוע למען כל החיים עלי אדמות.

יש לנו תלות בלתי נמנעת ובלתי ניתנת להכחשה בשירותי האוקיינוס, גם אם האוקיינוס לא באמת כאן כדי לשרת אותנו. אם נמשיך לבסס את צמיחת הכלכלה העולמית על האוקיינוס, וכשקובעי מדיניות מסוימים מסתכלים על האוקיינוס עבור "צמיחה כחולה" חדשה, עלינו:

• השתדלו שלא לגרום נזק
• יצירת הזדמנויות לשיקום בריאות ואיזון האוקיינוס
• הסר לחץ מהאמון המשותף של הציבור - נחלת הכלל

האם נוכל לקדם שיתוף פעולה בינלאומי הקשור לעצם האוקיינוס כמשאב בינלאומי משותף?

אנחנו מכירים את האיומים על האוקיינוס. למעשה, אנחנו אחראים למצב הנוכחי של השפלה. אנחנו יכולים לזהות את הפתרונות ולקחת אחריות על יישומם. ההולוקן הסתיים, נכנסנו לאנתרופוקן - כלומר, המונח שמתאר כעת את התקופה הגיאולוגית הנוכחית שהיא ההיסטוריה המודרנית ומראה את סימני ההשפעה האנושית המשמעותית. בדקנו או חרגנו מגבולות הטבע באמצעות הפעילויות שלנו.

כפי שעמית אחד אמר לאחרונה, הוצאנו את עצמנו מגן העדן. נהנינו בערך 12,000 שנים של אקלים יציב וצפוי יחסית, וגרמנו מספיק נזקים באמצעות פליטות מהמכוניות, המפעלים ושירותי האנרגיה שלנו כדי לנשק את זה לשלום.

כדי לשנות את אופן הטיפול באוקיינוס, עלינו להגדיר קיימות בצורה הוליסטית יותר ממה שעשינו בעבר - לכלול:

• חשבו על צעדי מניעה וריפוי יזומים, לא רק הסתגלות תגובתית לנוכח השינוי המהיר
• שקול את תפקוד האוקיינוס, אינטראקציות, השפעות מצטברות ולולאות משוב.
• אל תפגע, הימנע מהשפלה נוספת
• הגנות אקולוגיות
• חששות סוציו-אקונומיים
• צדק / שוויון / אינטרסים אתיים
• סככות אסתטיות / יופי / נוף / תחושת מקום
• ערכים היסטוריים/תרבותיים וגיוון
• פתרונות, שיפור ושיקום

הצלחנו להעלות את המודעות לנושאי האוקיינוסים בשלושת העשורים האחרונים. דאגנו שסוגיות האוקיינוס יהיו על סדר היום בפגישות בינלאומיות. המנהיגים הלאומיים והבינלאומיים שלנו קיבלו את הצורך להתמודד עם האיומים על האוקיינוס. אנו יכולים לקוות שאנו מתקדמים כעת לעבר פעולה.

מרטין גארידו.jpg

כפי שעשינו במידה מסוימת עם ניהול היערות, אנו עוברים משימוש וניצול להגנה ושימור האוקיינוס, מכיוון שאנו מכירים בכך שכמו יערות בריאים ואדמות פרא, לאוקיינוס בריא יש ערך שלא יסולא בפז לטובת כל החיים על פני כדור הארץ. ניתן לומר שבחלקו ירדנו ברגל לא נכונה בימים הראשונים של ההיסטוריה של התנועה הסביבתית כאשר קולות הקוראים לשימור הפסידו לאלה שהדגישו את "זכותו" של האנושות להשתמש בבריאת ה' לטובתנו, מבלי לקחת ברצינות המחויבות שלנו לנהל את הבריאה הזו.

כדוגמה למה שניתן לעשות, אסיים בהצבעה על החמצת האוקיינוסים, תוצאה של פליטת גזי חממה עודפת שהייתה ידועה אך מעט מובן במשך עשרות שנים. באמצעות סדרת הפגישות שלו בנושא "האוקיינוסים בעולם גבוה של CO2", הנסיך אלברט השני של מונקו, טיפח התפתחות מהירה של המדע, שיתוף פעולה רב יותר בין מדענים והבנה בינלאומית משותפת של הבעיה והסיבה לה. בתורם, מנהיגי ממשלה הגיבו להשפעה הברורה והמשכנעת של אירועי החמצת האוקיינוסים על חוות רכיכות בצפון מערב האוקיינוס השקט - קבעו מדיניות לטיפול בסיכון לתעשייה ששווה מאות מיליוני דולרים לאזור.

לפיכך, באמצעות פעולות שיתופיות של מספר אנשים והידע המשותף והנכונות לפעול כתוצאה מכך, הצלחנו לראות תרגום מהיר של המדע למדיניות יזומה, מדיניות אשר בתורה משפרת את בריאות המשאבים שעליהם כל החיים תלוי. זהו מודל שעלינו לשכפל אם אנו מתכוונים לקבל קיימות באוקיינוס ולהגן על משאבי הטבע הימיים עבור הדורות הבאים.