סבתי ז"ל הייתה מאמינה גדולה בפתגם הישן "אל תשים את כל הביצים שלך בסל אחד." היא ידעה שהסתמכות על מיומנות אחת או תעשייה אחת או מקור הכנסה אחד היא אסטרטגיה בסיכון גבוה. היא גם ידעה שעצמאות אינה זהה לדומיננטיות. היא תדע שהעם האמריקני לא צריך לשאת בנטל עבור אלה המבקשים למכור את הביצים הציבוריות שלנו תמורת פרס אישי. אני מסתכל על המפה של הלשכה לניהול אנרגיה באוקיינוס ​​ואני צריך לשאול את עצמי - מה היא הייתה אומרת על הביצים בסל הזה?


"צרכן הנפט הגדול בעולם ייצא יותר פחמימנים מאי פעם ב-2017 ולא מראה סימנים של האטה. אתה שם את זה - נפט גולמי, בנזין, סולר, פרופאן ואפילו גז טבעי נוזלי - כולם נשלחו לחו"ל בקצב שיא".

לורה בלויט, חדשות בלומברג


לכל חברות האנרגיה שמחפשות להרוויח ממשאבים ציבוריים השייכים לתושבי ארצות הברית ולדורות הבאים של אמריקאים יש אחריות בסיסית. אין זו אחריותו של העם האמריקני למקסם את הרווחים של אותן חברות, לא למזער את הסיכון שלהן, ולא לשאת בנטל התשלום עבור כל פגיעה עתידית שתתרחש לחיות הבר האמריקאיות, נהרות, יערות, חופים, שוניות אלמוגים, עיירות, חוות, עסקים או אנשים. זוהי אחריותם של נציגי הממשלה שלנו ברשות המבצעת, המשפטית והמחוקקת, אשר נמצאים שם כדי לייצג את האינטרסים של העם האמריקאי. באחריותם להבטיח שכל סיכון לפגיעה במשאבים הציבוריים שווה את התועלת לעם האמריקני, למשאבים הלאומיים שלנו ולדורות הבאים שיהיו תלויים גם בהם.

אזורי הפקת נפט וגז חדשים באוקיינוס ​​שלנו:

ב-4 בינואר, הלשכה לניהול אנרגיה באוקיינוס ​​של משרד האנרגיה פרסמה תוכנית חמש שנים חדשה לייצור אנרגיה על המדף היבשתי החיצוני במימי ארה"ב בתגובה להוראת הנשיא באפריל האחרון. חלק מהתוכנית מתמקד בהגדלת כושר ייצור הרוח הימי והרוב מתמקד בפתיחת שטחים חדשים לניצול משאבי נפט וגז. כפי שניתן לראות מהמפה, אף חלק מהחוף שלנו לא נראה פטור מסיכון (למעט פלורידה, לאחר מעשה).

אזורים לאורך חוף האוקיינוס ​​השקט ומפרץ מקסיקו המזרחי כלולים בתוכנית החדשה, כמו גם יותר מ-100 מיליון דונם באזור הארקטי ולאורך חלק גדול מהחוף המזרחי. רוב האזורים המוצעים, במיוחד לאורך החוף האטלנטי, מעולם לא נוצלו - מה שאומר שהסופה, הזרם והסיכונים האחרים לפעילות אנרגיה מובנים מעט, שיש מעט או אין תשתית לתמיכה בפעולות קידוח, והפוטנציאל הוא נהדר לפגיעה באוכלוסיות של יונקים ימיים, דגים, עופות ים וחיי ים אחרים. קיימת גם פגיעה פוטנציאלית ניכרת בפרנסתם של מיליוני אמריקאים, במיוחד אלה שעובדים בתיירות, דיג, צפייה בלווייתנים וחקלאות ימית.  

חקר אינו שפיר:

השימוש ברובי אוויר סיסמיים המתפוצצים לתוך מימי האוקיינוס ​​ב-250 דציבלים כדי לחפש מאגרי נפט וגז כבר שינה את האוקיינוס ​​שלנו. אנו יודעים שלווייתנים, דולפינים ויונקים ימיים אחרים סובלים, וכך גם דגים ובעלי חיים אחרים כשהם מותקפים על ידי המאמץ הסייסמי. חברות המבצעות בדיקות אלו צריכות לבקש פטור מחוק הגנת יונקים ימיים (שאותו תיארנו בבלוג שפורסם ב-1/12/18). שירות הדגים וחיות הבר ושירות הדיג הימי הלאומי צריכים לבדוק את הבקשות ולהעריך את הנזק הפוטנציאלי מבדיקות סיסמיות. אם יאושרו, ההיתרים הללו מכירים בכך שהחברות יגרמו נזק ויקבעו רמה מותרת של "נטילת מקרי", ביטוי שמשמעותו להגדיר כמה ואיזה סוג חיות ייפגעו או ייהרגו כאשר יתחיל החיפוש אחר מאגרי נפט וגז. יש מי ששואל מדוע שיטות כה מזיקות, בקנה מידה גדול, לא מדויק עדיין נמצאות בשימוש לחיפושי נפט וגז במימי האוקיינוסים כאשר טכנולוגיית המיפוי הגיעה עד כה. אין ספק, כאן יש מקום שבו חברות יכולות להזיק פחות לקהילות האמריקאיות ולמשאבי האוקיינוסים בחיפוש אחר רווח.


"תעשיות קריטיות אלו תלויות במים הבתוליים של מיין, ואפילו דליפה קלה עלולה לפגוע באופן בלתי הפיך במערכת האקולוגית במפרץ מיין, כולל זחלי הלובסטר ואוכלוסיות הלובסטר הבוגרות שבהן", כתבו קולינס וקינג. "יתר על כן, מחקר סיסמי בים הוכח במקרים מסוימים כמשבש דפוסי נדידה של דגים ויונקי ים. במילים אחרות, אנו מאמינים שהנזק הפוטנציאלי הנגרם מחיפוש ופיתוח נפט וגז מול חופי מיין עולה בהרבה על כל תועלת פוטנציאלית".

Portland Press Herald, 9 בינואר 2018


תשתית וסיכונים:

מה שבטוח, הקידוח לא יתחיל בשום מקום מחוץ למפרץ מקסיקו בזמן הקרוב מאוד. יש לקבוע נהלים והצעות להערכה. הפקת נפט לאורך החוף האטלנטי מייצגת השקעה ניכרת בתשתיות - אין רשת צינורות קיימת, מערכת נמל או יכולת תגובה לחירום. לא ברור שמחירי הנפט יתמכו בהוצאה הניכרת של בניית קיבולת חדשה זו, וגם לא שמדובר בפעילות בת קיימא לאור הסיכון הפוטנציאלי למשקיעים. יחד עם זאת, אין זה מפתיע שתוכנית החומש החדשה לא התקבלה בזרועות פתוחות, למרות שהקידוח בפועל עוד שנים, אם הוא מתרחש בכלל. 

סיינטיפיק אמריקן דיווח כי ישנה התנגדות מקומית ניכרת לכל הרחבת פעולות נפט וגז במימי החוף: "המתנגדים כוללים את מושלי ניו ג'רזי, דלאוור, מרילנד, וירג'יניה, צפון קרוליינה, דרום קרוליינה, קליפורניה, אורגון וושינגטון; יותר מ-150 עיריות חוף; וברית של יותר מ-41,000 עסקים ו-500,000 משפחות דייגים".1 מנהיגי הקהילה והמדינה הללו התכנסו בהתנגדות להצעת ההרחבה של הנשיא אובמה והיא בוטלה. ההצעה חזרה, גדולה מבעבר, ורמת הסיכון לא השתנתה. קהילות חוף התלויות בפעילויות כלכליות מגוונות תלויות גם בידיעה שהשקעתן אינה בסיכון מהשפעות מתמשכות של פעילות אנרגיה תעשייתית או מהאפשרות הממשית של דליפות, דליפות וכשל בתשתיות.

אזורי תוכנית Map.png

הלשכה לניהול אנרגיה באוקיינוס ​​(המפה אינה מציגה אזורים באלסקה, כגון מפרצון קוק)

בשנת 2017, אסונות טבע ואחרים עלו למדינה שלנו יותר מ-307 מיליארד דולר. בתקופה שבה עלינו להיות ממוקדים בהפחתת הסיכון לקהילות החוף שלנו על ידי שיפור התשתיות והחוסן מול עליית מפלס הים וסערות עזות יותר. כולנו נשלם בדרך זו או אחרת, אפילו מעבר להפסדים ההרסניים לבעלי בתים ולעסקים שנפגעו ולקהילות שלהם. ההתאוששות ייקח זמן גם כשמיליארדים נוספים צריכים לזרום כדי לתמוך בהתאוששות הקהילות שלנו באיי הבתולה, בפורטו ריקו, בקליפורניה, בטקסס ובפלורידה. וזה לא סופר את הדולרים שעדיין זורמים כדי לנסות לתקן את הנזק העצום מאירועים קודמים כמו דליפת הנפט של BP, ​​שגם שבע שנים לאחר מכן משפיעה לרעה על המשאבים של מפרץ מקסיקו.  

מאז 1950, אוכלוסיית ארה"ב כמעט הוכפלה לכ-325 מיליון איש, והאוכלוסייה העולמית הפכה מ-2.2 מיליארד ליותר מ-7 מיליארד אנשים. יותר משני שליש מהאמריקאים חיים במדינות חוף. האחריות שלנו כלפי הדורות הבאים גדלה אפוא באופן דרמטי - עלינו להבטיח שאנו מתמקדים בלהבטיח שהשימוש שלנו ממזער נזקים, בזבוז וסיכונים. סביר להניח ששם המיצוי מהווה סיכון גבוה לאנשים כעת ניתן להשאיר לדורות הבאים גישה עם טכנולוגיה שאנו יכולים רק לדמיין היום. משאבים שמגיעים בחינם וניתן לגשת אליהם בעלות נמוכה יותר - רוח, שמש וגלים - ניתן לרתום בהרבה פחות סיכון לנו ולדורות הבאים. מתן מענה לצרכים שלנו עם עיצוב חכם שעולה פחות לתפעול ולתחזוקה הוא אסטרטגיה נוספת המנצלת את סוג הרוח ההמצאה שהוא המורשת שלנו.

אנחנו מפיקים היום יותר אנרגיה ממה שהייתה לנו אי פעם - כולל יותר נפט וגז. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה אנחנו צריכים לקדם פעילויות בסיכון גבוה כדי להפיק משאבי אנרגיה שייוצאו למדינות אחרות, ולהשאיר לנו רק את הנזק. אנו עונים על צורכי האנרגיה שלנו עם מגוון הולך וגדל של מקורות ושואפים ליעילות רבה יותר מתמיד כדי לא לבזבז את המורשת היקרה שלנו.

זה לא הזמן להגביר את הסיכון והנזק במימי האוקיינוס ​​של ארצות הברית. עכשיו זה הזמן להכפיל את הדורות הבאים. עכשיו זה הזמן להפוך את המורשת שלנו למורשת של שגשוג. עכשיו זה הזמן להשקיע באפשרויות אנרגיה שמספקות את מה שאנחנו צריכים עם פחות סיכון לפרנסתם של מיליוני אמריקאים. עכשיו זה הזמן להגן על מי האוקיינוס ​​שלנו, על קהילות החוף שלנו ועל יצורי הבר שקוראים לאוקיינוס ​​בית.  

 


1 טראמפ פותח מים עצומים לקידוחי אוקיינוס, מאת בריטני פטרסון, זאק קולמן, Climate Wire. 5 בינואר 2018

https://www.scientificamerican.com/article/trump-opens-vast-waters-to-offshore-drilling/

קולינס וקינג ל-Feds מרחיקים קידוחי נפט וגז מקו החוף של מיין, מאת קווין מילר, Portland Press Herald, 9 בינואר 2018 http://www.pressherald.com/2018/01/08/collins-and-king-to-feds-keep-oil-and-gas-drilling-away-from-maines-coastline/?utm_source=Headlines&utm_medium=email&utm_campaign=Daily&utm_source=Press+Herald+Newsletters&utm_campaign=a792e0cfc9-PPH_Daily_Headlines_Email&utm_medium=email&utm_term=0_b674c9be4b-a792e0cfc9-199565341

ארה"ב מייצאת נפט וגז בקצב שיא, לורה בלויט, בלומברג ניוז, 12 בדצמבר 2017 https://www.bloomberg.com/news/articles/2017-12-12/u-s-fuels-the-world-as-shale-boom-powers-record-oil-exports

טראמפ פותח מים עצומים לקידוחי אוקיינוס, מאת בריטני פטרסון, זאק קולמן, Climate Wire. Scientific American 5 בינואר 2018   
https://www.scientificamerican.com/article/trump-opens-vast-waters-to-offshore-drilling/