הקליפים הסביבתיים האהובים עלינו לשנת 2015

היו הרבה סרטים ופרויקטים סביבתיים נהדרים ב-2015. הנה כמה מהמועדפים שלנו:

מארק ג'יי ספלדינג, נשיא

היא עברה הלם בזמן קניות נעליים (מתוך Change Your Shoes)
הסרטון הזה מחבר את חברת תרבות הצריכה המערבית שלנו עם המקומות שמהם מגיעים המוצרים שלנו, והאנשים שמייצרים אותם. כל מה שזה אומר על החלפת נעליים חל על האופן שבו אנחנו מחליטים איזה דגים לאכול. (הערת העורך: אתה חייב להיות מחובר לפייסבוק בשביל זה)

עוד דגים בבקשה
יש לנו דגש מיוחד ב-TOF על האיים הקריביים והסרט הזה גם מענג וגם ברור למה MPA חשובים ויש להשתמש בהם כדי להגן על מקומות, על היצורים שחיים שם ועל האנשים התלויים בהם.
 

קליפורניה המקורית (מתוך Keep Loreto Magical)
אני בר מזל לטייל בכל העולם. המקום שאליו אני חוזר, שמרגיש כמו בית, הוא חצי האי באחה קליפורניה. זה המקום המיוחד שלי שאכפת לי ממנו...

קארן מיור, סגנית נשיא, תפעול

הטבע מדבר – הריסון פורד בתור האוקיינוס ​​(מ-Conservation International)
מהפעם הראשונה שראיתי את הסרטון הזה, הייתי כל כך שבוי בפרספקטיבה המבריקה שלו של המספר המדבר כמו האוקיינוס. זה מושך אותך פנימה, ובשבילי, בניגוד להרבה סרטוני שימור, החזיק אותי מעורב עד הסוף. הסרטון בפני עצמו יהיה יצירה נהדרת, אבל מי יכול לעמוד בפני האן סולו בתור המספר! 

להרים את הנהר מול להזיז את האוקיינוס. סיפור מלא. (מתוך הרם את הנהר)
הכנסת הומור למסר השימור עם שני כוכבים דינמיים שכן אלה באמת לוכדים את המהות של מה שכולנו פועלים להשיג - לעזור לכולם להבין את בעיות השימור העולמיות ולהתחיל לראות את הפתרונות מבלי לסבך את הבעיות יתר על המידה. החשיבות של ההבנה שכל המים קשורים זה בזה היא המפתח להבנה אמיתית של האתגרים העומדים בפנינו.
  
 

ג'רוד קארי, מנהל שיווק ותפעול

מקס הזועם: כביש Fury (מתוך ג'ורג' מילר / Village Roadshow Pictures)
הדבר הראשון שהדהים אותי כביש זעם / הוא חוסר החשיפה שלו. הסרט לא מספר לך איך העולם הגיע לכאן, הוא בקושי אומר לך כלום. זה מתרחש בעולם עתידי שנשחת על ידי בצורת ומזג אוויר קיצוני, אבל אין סיפור אחורה, זה לא מעלה אותך במהירות לגבי מה שבני האדם עשו כדי להגיע לנקודה הזו. אתה רואה שממה יבשה וצרופה ומיד אתה מקבל אותה. האקלים השתנה. יצרנו את העולם הזה.  כביש זעם / לא מנסה להיות סרט סביבתי, זה שובר קופות קיץ יפהפה, מלא פיצוץ ואקשן. אבל זה קיים בעולם שלאחר שינוי האקלים. זה לא אומר לך את זה בפה מלא, אתה רואה את זה ומיד אתה מבין את זה על סמך מה שאתה יודע על הפוטנציאל הקטסטרופלי של שינויי אקלים.
 

על מה אני מדבר כשאני מדבר על טונה (מאת לורן ריד)
היו כמה קטעי עיתונות מעולים של מדיה מעורבת בנושאי אוקיינוס ​​ב-2015, כמו The Outlaw Ocean של הניו יורק טיימס. אבל הדוגמה האהובה עלי היא של לורן ריד על מה אני מדבר כשאני מדבר על טונה סִדרָה. היה לי העונג המובהק לבלות שבוע עם לורן בסדנת הווידאו האוקיינוס ​​של Conservation Media Group (זכאי TOF) בקיץ הזה, ממש לפני שהיא יצאה ל-Rainbow Warrior של גרינפיס כדי להתחיל את הפרויקט הזה. לראות את ההתרגשות בעיניה כשהיא תכננה להתמודד עם טיול כזה ואז לצפות ולקרוא על החוויות שלה בזמן שהיא נסעה היה בהחלט מעורר השראה. התיאור שלה ממקור ראשון על דיג טונה באוקיינוס ​​השקט יגרום לך לשקול מחדש מה אתה אוכל.

בן שילק, מנהל תוכנית, חסות פיסקלית

הצלב של הרגע (מאת ג'ייקוב פריידונט-אטי)
אמנם רק זרועים בדימויי טבע יפהפיים כמו סרטי תעודה סביבתיים רבים אחרים, אבל הסרט הזה מתעמת עם הזרמים הבסיסיים של שינויי האקלים - הבעיות המערכתיות שאנחנו חייבים להתמודד איתנו כשאנחנו מנסים למנוע את ההשלכות הפוטנציאליות הגרועות ביותר של כוכב לכת מתחמם. באמצעות סדרה מורחבת של ראיונות מעוררי מחשבה, ולעתים, לא מהוקצעים, "צלב הרגע" הוא שיחה קודרת שמוגשת על ידי צוות סרברי של אפוקליפטיסטים הנמנעים מהקפיטליזם כזרז להרס סביבתי. למרות שאני בהחלט מסכים עם הטיעון הבסיסי שעלינו להתרחק מדלק מאובנים בהקדם האפשרי, מבחינה אידיאולוגית, אני חייב להודות, אני שומר על פרספקטיבה שונה לחלוטין על גבולות הצמיחה ותפקידה של הטכנולוגיה. עם זאת, הסרט מציג טיעון מוביל רב עוצמה בפרדוקס של פרמי: אם החיים צריכים להיות נפוצים כמו המשוואה של דרייק, אז איפה כולם? בהתחשב בכך שהיקום נראה כל כך ריק ומת, האם ייתכן שכל התרבויות המתקדמות נופלות בסופו של דבר קורבן לצמיחה בלתי ברת קיימא? הסרט הזה שואל ברוח ברוטליסטית מרעננת: האם זהו גורלה של האנושות?

קרוליין קוגן, עמיתת ניטור והערכות

סיפור מורשת: הגנה על ים ברינג ומפרץ בריסטול מפני קידוחי נפט וגז מהחוף (מהמועצה לשימור ימי של אלסקה)
"סיפור מורשת" עוסק במורשת ובמסורות של הילידים באלסקה, ובמורשת שדליפת נפט משאירה בעקבותיה. הסרטון עוקב אחר דליפת אקסון ואלדז ותוכנית החכירה, וההשפעות קצרות וארוכות הטווח של הדליפה על דיג וקהילות ילידים. הסיפור הזה מדגיש את הזיכרון לטווח הקצר של הפוליטיקה, ואת ההשלכות השליליות שיכולות להיות לקהילות ותיקות. מעבר לבעיות של שינויי אקלים, "סיפור מורשת" נוגע לנושאים אחרים הנוגעים לדלקים מאובנים - הדליפות, ההשפעות על דיג ופרנסה מסורתית, על כלכלות והשפעות חברתיות אחרות של אסון. "סיפור מורשת" מסתיים במורשת חדשה המועברת לדורות חדשים - זו של עמידה מול תאגידי כרייה וקידוחים כדי להגן על דרכי חיים מסורתיות ועל מערכות אקולוגיות שלמות.

ים של שינויים (מתוך Chesapeake Climate Action Network)
Sea of ​​Change (זה מ-2013 אבל ראיתי את זה רק השנה): בצד השני של היבשת ובצד השני של סוגיית הדלק המאובנים נמצא "ים של שינוי" של רשת צ'ספיק אקלימי. הסרטון מתעמק בעליית פני הים בחוף המזרחי מנקודת מבט מדעית וקהילתית. אני אוהב את הסרטון הזה מכיוון שהוא לא רק שורה של מדענים שמראים לכם גרפים של מפלס מים, הוא למעשה עוקב אחר אנשים מקומיים שחוו לאחרונה "הצפות מטרד" במהלך אירועי סערה. כל סופת גשם ישנה בימינו מציפה לחלוטין את רחובות השכונות, ומשפיעה קשות על חיי היומיום והבריאות של אנשים. הסרטון הזה הוא דרך מצוינת להעלות את הנקודה הזו הביתה לאלו מאיתנו שאולי רחוקים יותר מההשפעות הדרמטיות והממשיות מאוד של שינויי האקלים שאנו רואים כעת, לא בעוד 10 או 50 או 100 שנים מהיום. וכפי שמנהל CCAN מציין, זה לא רק עכשיו אלא לפני 15 שנה - אנחנו נמצאים 15 שנה אחרי המקומיים בלואיזיאנה שאמרו שהמים עולים והסערות מחמירות. זו עוד נקודה שאני אוהב בסרטון הזה - הוא מדגיש כמה חשוב להקשיב לקהילות המקומיות ולהקשיב לתצפיות של הקהילה הלא מדעית. אנשים מלואיזיאנה ועד המפטון רודס, וירג'יניה ראו את המים עולים והבחינו בהבדלים, ומשרד ההגנה עצמו הבחין בשינויי אקלים מאז שנות ה-80 - אז למה אנחנו לא מוכנים ומטפלים בבעיה בצורה רצינית יותר?

מה שאני אוהב בשני הסרטונים האלה הוא שהם מקבוצות מאוד מקומיות - הם לא ארגונים לא ממשלתיים לאומיים או בינלאומיים עם תקציבי תקשורת גדולים, אבל יצרו קטעי תקשורת איכותיים המשתמשים בדוגמאות מקומיות כדי לטפל בבעיות גלובליות.

לוק אלדר, שותף לתוכנית

שינוי האקלים מתרחש. הנה איך אנחנו מסתגלים (מאת אליס באוז-לרקין / TED)
חוקרת האקלים אליס באוס-לרקין מסבירה את ההשפעות החזויות בתרחיש טמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס על החיים המאורגנים העולמיים, מתשתיות, ייצור מזון ומערכות אנרגיה ועד לצריכה וביקוש של בני אדם. המסר שלה הוא "כדי להימנע ממסגרת של 2 מעלות של שינויי אקלים מסוכנים, יש להחליף צמיחה כלכלית, לפחות זמנית, לתקופה של צנע מתוכנן במדינות עשירות". היא טוענת את ההכרח של שינוי מערכת שלם, מסחר בצמיחה כלכלית עבור יציבות אקלים.

מישל הלר, עמית לתוכנית

הריקוד האחרון של מנטה (שון היינריך)
הפרויקט הזה הוא האהוב עלי ואחת הסיבות שקיבלתי השראה לחזור לבית הספר לתואר שני במגוון ביולוגי ימי ושימור בסקריפס! כאשר אדם אינו מכיר יצור ימי, או אפילו מושג זר מסוג כלשהו, ​​לעתים קרובות קשה מאוד להעביר מידע על הנושא הזה או להניא דעות קדומות. גיליתי שזה המקרה עם כרישים, גלגיליות וקרניים. סיקור תקשורתי סנסציוני, המציג את הכרישים כאוכלי אדם צמא דם, מונע מהקהל המיינסטרים להבין במלואו את מצוקת הכרישים כפי שהושפעו מספירת סנפיר הכרישים והזימים למרק סנפיר כריש ולמטרות רפואיות. יותר מ-100 מיליון כרישים וקרנינים נהרגים מדי שנה כדי לתדלק את הביקושים בשווקים באסיה, אבל עם האזכור הראשון של הכריש, רוב האנשים חושבים מיד על הסרט "מלתעות".

אבל באמצעות האמנות שלו, שון מצא דרך להציב משהו מוכר (במקרה זה, דוגמנית אופנה יפהפייה ללא הפרעה מכל מכשיר צלילה) עם משהו לא מוכר (קרן מאנטה אוקיאנית מסיבית 40 רגל מתחת לפני השטח) המאפשרת לצופה לקחת רגע להיות סקרן, לשאול שאלות ולקבל השראה ממשהו שהתגלה לאחרונה. 
 

ג'סי נוימן, עוזרת תקשורת

עשה ואל תעשה של פינוי פסולת, כפי שנאמר לדטי ברי (מתוך Nuh Dutty Up Jamaica)
צפיתי בסרטון הזה לפחות 20 פעמים מאז שיצא לראשונה באוגוסט. לא רק שהסרטון יצירתי, הומוריסטי וקליט, אלא שהוא למעשה מטפל בבעיה אמיתית שג'מייקה מתמודדת איתה ונותן פתרונות קונקרטיים. הקמפיין Nuh Dutty Up Jamaica נועד לשפר את הידע והעמדות לגבי פסולת והשפעתה על בריאות הציבור והסביבה.

פיבי טרנר, מתמחה

הכחדת מירוץ (מאת האגודה לשימור האוקיינוסים)
הכחדת מירוץ הוא סרט תיעודי, בחלקו, על עידן ה"אנתרופוקן", עידן בני האדם, וכיצד הפעולות שלנו מהוות כוח מניע בגירוש הטבע. חשבתי הכחדת מירוץ היה סרט תיעודי חשוב מכיוון שהוא מראה כיצד הפעולות שלנו, כמו פליטת ה-CO2 שלנו, דיג יתר והמעגלים השחורים העמוקים של מסחר חיות הבר הבלתי חוקיות, ממלאות תפקיד מפתח בגירוש כל הטבע. אחד הרגעים הבולטים ביותר עבורי היה כשהם הראו מה שנראה כמו גגות וגגות, בגודל של חדרי כושר לכדורסל, מכוסים בסנפירי כרישים בסין. הסרט הדגיש מדוע אקשן חשוב, ולא עזב אותך מרגיש חסר תקווה, אלא מוסמך לעשות משהו. זה סרט שרציתי שאבא שלי יראה, אז צפיתי בו שוב איתו כשהייתי בבית במהלך החגים. הוא אמר שהוא חושב ש"זה סרט דוקומנטרי שכולם צריכים לראות מיד", ושזה הולך לשנות הרבה מהאופן שבו הוא נכנס לחיי היומיום שלו.