כאן ב-The Ocean Foundation, אנו מאמינים בכוחו של האוקיינוס ​​ובהשפעותיו הקסומות על אנשים וכדור הארץ כאחד. חשוב מכך, כקרן קהילתית, אנו מאמינים שהקהילה שלנו מערבת את כל מי שמסתמך על האוקיינוס. זה אתה! מכיוון שלא משנה היכן אתה גר, כולם נהנים מאוקיינוס ​​וחופים בריאים.

ביקשנו מהצוות שלנו, כחלק מהקהילה שלנו, לספר לנו את הזיכרונות האהובים עליהם מהמים, האוקיינוס ​​והחופים - ולמה הם פועלים כדי להפוך את האוקיינוס ​​לטוב יותר עבור כל החיים על פני כדור הארץ. הנה מה שהם אמרו:


פרנסס עם בתה וכלבה במים

"תמיד אהבתי את האוקיינוס, ולראות אותו דרך עיניה של בתי גרם לי להיות אפילו יותר נלהב להגן עליו."

פרנסס לאנג

אנדריאה כתינוקת על החוף

"מאז שאני זוכר את עצמי, החופשות המשפחתיות שלי היו בחוף הים, שם הרגשתי את רוח האוקיינוס ​​בפעם הראשונה בגיל חודשיים. בכל קיץ, היינו נוסעים שעות ארוכות דרומית לבואנוס איירס בעקבות ריו דה לה פלטה, הנהר הפוגש את האוקיינוס ​​האטלנטי. היינו נשארים בחוף כל היום ונשטפים בגלים. אחותי ואני היינו נהנים במיוחד לשחק ליד החוף, מה שלעתים קרובות היה כרוך באבי קבור עמוק בחול כשרק ראשו בחוץ. רוב זיכרונות ההתבגרות שלי הם מהאוקיינוס ​​(או קשורים אליו): חתירה באוקיינוס ​​השקט, צלילה בפטגוניה, מעקב אחר מאות דולפינים, האזנה לאורקות, והפלגה במימי האנטארקטיקה הגלים. נראה שזה המקום המיוחד שלי".

אנדריאה קפורו

אלכס רפוסקו בילדותה עם לוח הבוגי הכחול שלה, זורקת את ידיה באוויר בעודה עומדת באוקיינוס

"היה לי מזל מספיק שגדלתי ליד האוקיינוס ​​בפלורידה ואני לא זוכר תקופה שבה החוף לא היה הבית שלי. למדתי לשחות לפני שהספקתי ללכת ורבים מזכרונות הילדות הטובים ביותר שלי הם מאבי שלימד אותי לגלוש בגוף או מבלה את הימים בחוץ על המים עם המשפחה שלי. בתור ילד הייתי מבלה כל היום במים והיום החוף הוא עדיין אחד המקומות האהובים עלי בעולם".

אלכסנדרה רפוסקו

אלכסיס כתינוקת על הגב של אבא שלה, כשהמים ברקע

"הנה תמונה שלי ושל אבא שלי ב-1990 באי פנדר. אני תמיד אומר שהאוקיינוס ​​מרגיש לי כמו בית. בכל פעם שאני יושב לידו אני מרגיש תחושה עזה של רוגע ו'נכונות', לא משנה היכן אני נמצא בעולם. אולי זה בגלל שגדלתי עם זה כחלק גדול מהחיים שלי, או אולי זה פשוט הכוח שיש לאוקיאנוס עבור כולם".

אלכסיס ולאורי-אורטון

אליסה כפעוטה, עומדת על החוף

"הזיכרונות הראשונים שלי מהאוקיינוס ​​תמיד מזכירים לי את הזמן שביליתי עם משפחה וחברים טובים. הוא תופס מקום מיוחד בלבי מלא בזיכרונות אהובים על קבורת חברים בחול, עליית בוגי עם האחים שלי, אבא שלי שוחה אחרי כשאני נרדמתי על מנוף, ותוהה בקול על מה עשוי לשחות סביבנו כאשר שחינו החוצה מספיק רחוק כדי שלא יכולנו עוד לגעת באדמה. הזמן חלף, החיים השתנו, ועכשיו החוף הוא המקום שבו בעלי, התינוקת, הכלב שלי ואני צועדים כדי לבלות זמן איכות אחד עם השני. אני חולם לקחת את הילדה הקטנה שלי לבריכות הגאות כשהיא תתבגר קצת כדי להראות לה את כל היצורים שיש לגלות שם. כעת אנו מעבירים את יצירת הזיכרונות באוקיינוס ​​ומקווים שהיא תוקיר אותו כמונו".

אליסה הילדט

בן כילד שוכב בחול ומחייך, ולידו דלי ירוק

"בעוד שה'אוקיינוס' שלי היה אגם מישיגן (שביליתי בו הרבה זמן), אני זוכר שראיתי את האוקיינוס ​​בפעם הראשונה בטיול משפחתי בפלורידה. לא הייתה לנו הזדמנות לטייל הרבה כשגדלתי, אבל האוקיינוס ​​במיוחד היה מקום מרגש לבקר בו. לא רק שהיה הרבה יותר קל לצוף באוקיינוס ​​לעומת אגמי מים מתוקים, אלא שהגלים היו הרבה יותר גדולים וקלים יותר לגלוש בוגי. הייתי מבלה שעות בהפסקת החוף עד שהבטן שלי הייתה מכוסה בכוויות שטיחים והיה כואב לנוע".

בן SCHEELK

קורטני פארק בתור פעוט צעיר שמתיז במים, עם פיסת נייר מעל התמונה שאומרת "קורטני אוהבת את המים!"

"כמו שאומר ספר האלבום של אמא שלי, תמיד אהבתי את המים ועכשיו אני אוהב לעבוד כדי להגן עליהם. הנה אני כילד צעיר משחק במימי אגם אירי"

קורטני פארק

פרננדו כילד צעיר, מחייך

"אני בגיל 8 בסידני. ביליתי ימים של טיול במעבורות ובסירות מפרש מסביב לנמל סידני, ובילוי זמן רב בחוף בונדי, חיזק את אהבתי לאוקיינוס. למעשה, די פחדתי מהמים בנמל סידני כי הם היו קרים ועמוקים - אבל תמיד כיבדתי אותם בכל זאת".

FERNANDO BreTOs

קייטלין ואחותה עומדות ומחייכות בילדותן בחוף הנטינגטון

"הזיכרונות הראשונים שלי מהאוקיינוס ​​היו ציד אחר צדפות קוקינה קטנות וגרירת אצות סחופות לאורך חופי קליפורניה בחופשות משפחתיות. אפילו היום, אני מוצא את זה קסום שהאוקיינוס ​​יורק חתיכות קטנות מעצמו לאורך החוף - הוא נותן תובנה כזו לגבי מה שחי במימי החוף הקרובים ואיך נראית הקרקעית, בהתאם לשפע האצות, חצאי צדפה, פיסות של אלמוגים, נפיחות סרטנים או קונכיות חלזונות המופקדות לאורך קו החוף."

קייטלין לודר

קייט בתור פעוטה על החוף עם דלי ירוק

"בעיני, האוקיינוס ​​הוא מקום קדוש ורוחני. לשם אני הולך להירגע, לקבל את ההחלטות הכי קשות שלי, להתאבל על אובדן ושינוי ולחגוג את הריגושים הכי גדולים בחיים. כשגל פוגע בי, אני מרגיש שהאוקיינוס ​​נותן לי 'היי פייב' להמשיך".

קייט קילרליין מוריסון

קייטי עוזרת לנהוג בסירה בילדותה באגם פורד

"האהבה שלי לאוקיינוס ​​באה מהאהבה שלי למים, ביליתי את ילדותי על נהרות מיזורי ואגמי מישיגן. עכשיו אני בר מזל מספיק לחיות ליד האוקיינוס, אבל לעולם לא אשכח את השורשים שלי!"

קייטי תומפסון

לילי בתור ילדה מביטה למים

"מאז שהייתי ילד הייתי אובססיבי לים. כל מה שקורה בו ריתק אותי והיה לו משיכה מסתורית אל האוקיינוס. ידעתי שאני צריך להמשיך בקריירה במדעי הים ובאמת נדהמתי מכל מה שלמדתי. החלק הכי טוב בלהיות בתחום הזה הוא שאנחנו כל הזמן לומדים משהו חדש על האוקיינוס ​​כל יום - תמיד על בהונותינו!"

לילי ריוס-בריידי

מישל כתינוקת, לצד אחותה התאומה ואמה כשכולן דוחפות עגלה החוצה על הטיילת של רחוב רחוב

"כשגדלתי, חופשות משפחתיות לים היו טקס שנתי. יש לי כל כך הרבה זיכרונות מדהימים שמשחקים בחול ובארקייד הטיילת, צפים במים ועוזרים לדחוף את העגלה קרוב יותר לחוף."

מישל לוגן

טמיקה כילדה, משקיפה על מפלי הניאגרה

"אני כילד במפלי הניאגרה. בדרך כלל נדהמתי מהסיפורים של אנשים שעוברים על המפל בחבית".

טמיקה וושינגטון

"גדלתי בעיירת חווה קטנה בעמק המרכזי של קליפורניה, וכמה מהזיכרונות הטובים ביותר שלי כוללים את משפחתנו בריחה לחוף המרכזי של קליפורניה מקמבריה למורו ביי. הולכים על החוף, חוקרים בריכות גאות, אוספים ירקן, מדברים עם דייגים על המזחים. אוכל פיש אנד צ'יפס. והאהוב עלי, לבקר בכלבי הים."

מארק ג'יי ספאלדינג


רוצה ללמוד עוד על מהי קרן קהילתית?

קרא על המשמעות של להיות קרן קהילתית עבורנו כאן: